באוקטובר 2024 פרסם טל שחף ב-ynet כתבה בשם "הטרנד החדש בעולם ההשקעות: חביות וויסקי". הכתבה נפתחת בתערוכת "וויסקי לייב תל-אביב 2024" באקספו, ביום שבו נשמעו אזעקות בעיר, ומשם יוצאת לשאלה הגדולה יותר: למה ישראלים מתחילים להסתכל על חבית וויסקי סקוטי כעל נכס, ולא רק כעל משקה.
הכתבה מתארת סצנה ישראלית שגדלה מהר. בתערוכה היו צעירים ומבוגרים, חובבים מתל אביב ואנשים מהפריפריה, שיודעים להשוות מזקקות, שנות יישון וסוגי חביות. יש להם קבוצות דיון, מפגשים, ולפעמים גם רכישות משותפות. לצד המזקקות הסקוטיות, הכתבה מציינת גם את המזקקות הישראליות, שחלקן כבר זכו בפרסים בתחרויות בינלאומיות.
האורח מסקוטלנד
אחד האורחים בתערוכה היה קולין המפדן-ווייט, מומחה וויסקי סקוטי, עיתונאי ושופט בתחרויות וויסקי. לפי הכתבה, הוא הגיע לישראל כאורח של MyWhisky, ונפגש עם חובבים ומשקיעים שבאו לשמוע על עולם הוויסקי הסקוטי.
הכתבה מתארת את MyWhisky כחברה שאינה מייצרת או משווקת וויסקי, אלא מלווה משקיעים ברכישה, בהחזקה ובמכירה של חביות וויסקי. המשקיעים לא מחזיקים את החבית בבית. היא נשארת במחסן ערובה בבריטניה עד שמחליטים למכור אותה.
למה חבית ולא בקבוק
אחת הנקודות המעניינות בכתבה היא ההבדל בין חבית לבקבוק. המפדן-ווייט הסביר שוויסקי מתיישן רק בתוך החבית. בקבוק בן 12 שנה יישאר בן 12 שנה גם אם תשמרו אותו עוד שלושים שנה.
לכן, לדבריו, השקעה בבקבוקים מסובכת יותר: צריך בקבוקים נדירים שיש להם ביקוש, ולא קל למצוא אותם במחיר סביר. בחבית, לעומת זאת, הזמן עצמו הוא חלק מהתהליך. כמה שנים נוספות במחסן משנות את האופי של הוויסקי ואת השלב שבו הוא נמצא.
עוד נקודה שהמפדן-ווייט העלה בכתבה: גם שתי חביות של אותו וויסקי, שהתיישנו זו לצד זו באותו מחסן, יכולות להיות שונות באיכות שלהן. ובכל זאת, לדבריו, השווי שלהן יהיה זהה, כי הערך נקבע בעיקר לפי המותג ולפי רמת האלכוהול.
לכן כדאי להבין מה עומד מאחורי המחיר של חבית: המזקקה, גיל הוויסקי, סוג החבית (למשל חבית שהכילה קודם בורבון או שרי) וגודלה. מי שמכיר את השוק יודע אילו חביות זמינות, באיזה מחיר ומה ההבדל ביניהן, ויכול לעזור לכם להשוות בין הצעות לפני שמחליטים.
הסיכונים בהשקעה בחביות וויסקי, לפי הכתבה
ynet לא הציג רק את הצד המבטיח. הכתבה הזכירה שזה שוק בלי רגולציה ופיקוח, ושהטרנד הביא איתו גם הונאות ועוקצים. למשל מכירה של חביות "על הנייר", או וויסקי באיכות נמוכה שקשה למכור. הכתבה הוסיפה שגם בעסקה תקינה, המשקיע תלוי במנהלי המחסנים, שקובעים את שווי הוויסקי בכל רגע נתון.
כאן כדאי לשאול את השאלות הנכונות. המפדן-ווייט אמר בכתבה שהוא בוחר גורם שמלווה השקעה בוויסקי כמו שהוא בוחר יועץ כספי: לא לוקח את ההצעה הראשונה, אלא בודק מה יש בשוק.
כמה דברים שכדאי לבדוק מול כל גורם שמציע חביות:
- האם מקבלים תעודת בעלות על שמכם, עם מספר החבית?
- באיזה מחסן ערובה החבית מאוחסנת, והאם אפשר לתאם ביקור?
- האם אפשר לקבל דגימה מהחבית, כדי לראות שהיא קיימת?
- איך נקבעת הערכת השווי, ובאיזו תדירות מקבלים אותה?
- מה קורה כשרוצים למכור, ומי עוזר במכירה?
המכירה היא השלב הקריטי
הכתבה הדגישה שהשלב החשוב ביותר בהשקעה הוא המכירה. אם העיתוי לא מתאים או שאין ביקוש באותו רגע, התוצאה עלולה לאכזב.
ערן לוין, מייסד ומנכ"ל MyWhisky, השווה בכתבה מכירה של חבית למכירה של דירה. מי שמבקש מחיר גבוה משווי השוק יחכה הרבה זמן לקונה, ומי שמוכר מתחת לשווי ימכור מהר. ההחלטה מתי למכור ובאיזה מחיר היא חלק מהאסטרטגיה, וכדאי לחשוב עליה כבר ביום הקנייה.
לוין גם אמר בכתבה שהמודל של החברה בנוי כך שרוב ההכנסה שלה מגיעה אחרי מכירת החבית. כלומר, לחברה יש אינטרס ללוות את המשקיע עד הסוף, ולא רק עד הקנייה.
איך זה עובד בפועל
אצלנו התהליך מתחיל בשיחת ייעוץ. בשיחה לומדים את התקציב, טווח הזמן והמקום של חבית וויסקי בתיק שלכם. אחר כך בוחרים חבית, מעבירים את הבעלות על שמכם, ומלווים אתכם עד המימוש. את כל השלבים אפשר לקרוא בעמוד איך זה עובד. אם עלו לכם שאלות אחרי הכתבה, ריכזנו תשובות בעמוד שאלות נפוצות.
חברת MyWhisky מנגישה את עולם ההשקעות בוויסקי ללקוחותיה ומשקיעה בעצמה בחביות.
להכיר את הצוותשיתוף המאמר
עודכן לאחרונה:
